כל דעביד רחמנא לטיב עביד ועיקרון של פעולה מינימאלית בפיזיקה 

"לעולם יהא רגיל לומר "כל דעביד רחמנא לטיב עביד" - כך מלמדת אותנו הגמרא במסכת ברכות (ס' עמ' ב') להתייחס לאחת מהשאלות המהותיות ביותר בחייו של אדם מאמין, שאלת התמודדות עם הרוע בעולם. דברים אלו מעוררים תהיות רבות לנוכח סבל ויסורים
במאמר זה אני מציע להתבונן ולנסות "להבין" את דברי חז"ל תוך כדי שימוש בעיקרון פיזיקלי. עיקרון נקרא עיקרון הפעולה המינימאלי. תופעות רבות בטבע מתנהגות לפי אותו העיקרון. אתרכז בעיקרון אחר שהוא מקרה פרטי , המתאר את מעבר קרו האור. בהתאם לאותו העיקרון הקרן תנוע ממקום למקום במסלול שבו היא תשהה מינימום זמן. כאשר הקרן תנוע בתווך אחיד, למשל אוויר, המסלול שלה, כידוע,יהיה קו ישר. לעומת זאת כאשר הקרן עוברת במספר תווכים, למשל מאוויר למים אז המסלול של הקרן לא יהיה ישר, אלא ישבר כך שבתווך מהיר יותר (אוויר) תשהה יותר זמן מאשר בתווך איטי (מים) כך שהזמן המעבר כולו יהיה מינימלי. עיקרון זה ידוע גם בתור עיקרון של פרמה. אמחיש את עיקרון מינימום הפעולה בעזרת הדוגמא הבאה. נתאר אדם העומד על חוף הים ורואה אדם טובע , ונניח שמהירות הריצה של האדם גבוהה יותר מהמהירות השחיה. על מנת להציל את האדם הטובע, ינוע אותו האדם לא בקו ישר, אלא בקו שבור שבו קטע של הריצה על החוף יהיה ארוך יותר מקטע השחייה במים, (קטע אבג בתרשים ולא אדג) כך שהזמן הדרוש להגיע אל הטובע יהיה מינימלי.
זאת אומרת על מנת שהזמן יהיה מינימלי לאורך כל המסלול אדם צריך להאריך בקטע אחד (הקטע המהיר יותר) ולקצר בקטע האיטי יותר. מכאן נובע שהמינימום הזמן הגלובאלי (בכל המסלול אינו שווה לסכום המינימומים הלוקליים (בחלקים של המסלול), שהרי ברור שהמסלול בתוך החול אינו מינימלי (ראה תרשים, הקטע אד קצר יות מקטע אב) וכך גם לגבי המסלול במים.
מכאן נשליך מהעולם הפיזיקלי לעולם הרוחני. נעשה הקבלה בין מינימום הפעולה (או מינימום זמן) לטוב האופטימלי. כאשר אנו שופטים על המתרחש בעולם מנקודת הזמן בהווה ובוחנים את נקודת זמן בעתיד אליה אנו רוצים להגיע. לולא יכולנו לדעת את העתיד אפשר היה לבחור את המסלול האופטימלי( או את הטוב האופטימלי). לפי העיקרון שהבהרתי לעיל אין הטוב האופטימלי מורכב מסכום "הטוב" בכל אחד מהרגעים. אנו בני האדם מוגבלים בזמן ומנועים מלדעת איך בנוי הטוב האופטימלי. ( במאמר מוסגר המסלול האופטימלי מוכתב לנו על ידי תורה ומצוות)ץ. אבל הקב"ה כל מעשיו מראש עד הסוף " רואה" את כל המהלך, וכל פעולותיו לפי הטוב האופטימלי ?"כל מאן דעביד רחמנא לטיב עביד". הרע בהווה, לפי אותו העיקרון, הוא הכרח לטוב האופטימלי או במילים אחרות רע לוקלי הוא הכרח על מנת שכל המהלך יהיה טוב. כי סכום של טוב בכל רגע הוא אינו בהכרח טוב גלובלי, לפי שראינו.
גישה זאת מאפשרת , להיתבוננן על הכל מהפרספקטיבה שונה, מעל הזמן, ולראות את כל מהלך החיים של הפרט והכלל בגדר "הכל לטובה".